שיחה:חץ (מערכת נגד טילים)
הוספת נושאערך זה צוטט בארבעת המינים, הגרסה הצה"לית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 2 באוקטובר 2012 - פסקה: אתרוג.
עושה כתבה
[עריכת קוד מקור]שלום. אני כתב בראש 1 ואני הולך לעשות כתבה על המצאות ותגליות ישראליות. הייתי רוצה להשתמש בתמונה הזאת בכתבה ושהיא תתפרסם. אשמח מאוד לקבל תשובה /אישור במהרה. תודה, ג'ניה.
- תלחץ על התמונה שאתה מעוניין בה ותראה אם היא "משוחררת" מבחינת זכויות יוצרים.--Meir - שיחה 11:32, 7 באוגוסט 2008 (IDT)
כתבה על החץ 3
[עריכת קוד מקור]אם מישהו רוצה להוסיף לערך או משהו אז יש פה כתבה על החץ 3: לחצו כאן--Meir - שיחה 11:32, 7 באוגוסט 2008 (IDT)
שכתבתי לגמרי את הערך באנגלית
[עריכת קוד מקור]הוספתי מקורות וכו'... וקיבלתי ציון יחסית גבוה - B. אז אפשר לקחת משם חומרים לכאן.
http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Arrow_(missile)
Flayer - שיחה 20:40, 27 באוגוסט 2009 (IDT)
- ועכשיו כבר A. Flayer - שיחה 16:39, 25 בפברואר 2010 (IST)
משוב מ-25 באוגוסט 2012
[עריכת קוד מקור]לא הצלחתי להבין את הפסקה הלפני אחרונה. מה זאת אומרת המערכת מסיימת את תפקידן אחרי יירוט מטח הפתע הראשון? 79.182.173.143 12:19, 25 באוגוסט 2012 (IDT)
קישור שבור
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 08:37, 4 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 01:07, 15 במאי 2013 (IDT)
ערך לא אובייקטיבי המציג את עמדת שיווק תע"א בלבד
[עריכת קוד מקור]הערך אינו אובייקטיבי ומציג את עמדת מפתחי חץ-2 בלבד. כדוגמה - מחיר חץ-2 שנמכר לצה"ל ע"י בואינג היה 4.5 מיליון דולר ולא כפי המצוטט. אבל עיקר הסילוף הוא בהסתרת הכשל העיקרי של חץ-2 שבגללו איננו מסוגל ליירט מטרות בתרחיש מבצעי. הכשל מובנה בכך שראש הביות של חץ-2 מסתכל נומינלית הצידה דרך מעטפת הטיל ולא ישירות דרך מרכז החרטום. מבנה זה לא מאפשר שמירת יחסי המהירויות של החץ ביחס למטרה כנדרש לפגיעה בו-זמנית ביחד עם שמירת גוף החץ בזוית המתאימה לרכישת ראש הביות את המטרה. הוגשו על כך תלונות למבקר המדינה.84.109.13.67 17:24, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- יש אסמכתא לדבריך? מה עשה מבקר המדינה עם התלונות? דוד שי - שיחה 19:32, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
האסמכתות מופיעות אינספור פעמים בין כ-4,000 הסטטוסים על קירי בפייס "מוטי שפר". תלונות שלי למבקר לינדנשטראוס שימשו אותו בכתיבת דו"חו מ-2009 (שחלקו הרלבנטי מאוזכר באתר זה) הטוען שלא בוצעו קדמי תיכון על הכיפה והשרביט ומרמז בבירור על כך שההתנהלות של דני גולד לא היתה תקינה. בעקבות דו"ח זה הועף הדני מצה"ל עד שהוחזר אליו ע"י הפוליטיקאי יעלון. תלונות שלי למבקר שפירא על הכיפה נבדקו ע"י מפא"ת ונמצאו נכונות. רפאל נדרשה ע"י מפא"ת להוסיף לכיפה תקשורת לקרקע לאחר השיגור, התחייבה וניסתה לקיים זאת באמצעות חב' mPrest אך כשלה. מפא"ת לא סגרה את הלופ על רפאל בנדון והמצב נשאר על כנו - ללא ניווט ביניים קרקעי בכיפה.84.109.13.67 02:03, 17 במאי 2017 (IDT)
מערך ההגנה האווירית
[עריכת קוד מקור]בנובמבר 2016 נסגרה הכנף כחלק משינוי ארגוני במערך ההגנה האווירית ויחידותיה עברו לפיקוד ישיר של מפקדת המערך 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:25, 20 במרץ 2017 (IST)
- מקור? אבנר - שיחה 15:14, 20 במרץ 2017 (IST)
- נראה שצודק, ממה שהבנתי כאן ALPR - שיחה 16:50, 20 במרץ 2017 (IST)
- לאבנר- המשפט הוא מהויקי. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:20, 21 במרץ 2017 (IST)
- נראה שצודק, ממה שהבנתי כאן ALPR - שיחה 16:50, 20 במרץ 2017 (IST)
טיעון ללא מענה מוסבר
[עריכת קוד מקור]לא מובן מה שכתוב בסוף הערך "טיעון זה בא להתמודד עם הטענה" המשתמע הוא דווקא שהטענה נשארה ללא מענה וחוזרת השאלה מה יקרה לאחר בזבוז משמעותי של טילי חץ למטחי "פיתוי"של התקפה מרובת שיגורים קונבנציונליים?מי ערב לנו שאחרי הסחה וכילוי "הבנק" יישאר מענה זמין לשיגור גרעיני חלילה?95.86.103.223 01:02, 21 במרץ 2017 (IST)
- מי ערב? - מח"א, הרמטכ"ל, ועדת החוץ והביטחון, שר הביטחון, קבינט בראשו ראש הממשלה והכי חשוב - גואלנו ארה"ב! ALPR - שיחה 18:34, 21 במרץ 2017 (IST)
משוב מ-16 במאי 2017
[עריכת קוד מקור]מנגנון הכשל העיקרי של חץ-2 בצירוף אסמכתאות - שימו לב לציורים המובאים על קיר הפייסבוק שלי (מוטי שפר) מתוך פטנט אמריקני מס' 8,575,527 השייך לחב' לוקהיד מרטין. על הטכנולוגיה המוגנת בפטנט זה וקודמים של לוקהיד מבוסס ראש הביות של חץ-2. בתיאור הכללי (הקלק על הציור השמאלי) רואים את ראש הביות של המערכת נשוא הפטנט. במרכז, על ציר האורך של הטיל קיים מכ"ם עקיבה וגילוי המהווה ראש ביות אלקטרומגנטי (א"מ) עליו מבוסס הביות לעבר המטרה לאורך כמעט כל המרדף. בפטנט הנוכחי הראש הא"מ אינו מגומבל ולכן אינו תומך ביירוט טילים. בציור הימני מתואר ראש הביות האלקטרואופטי (א"א) ההדמאתי עליו מבוסס הביות בשניות האחרונות של המרדף. הוא מבוסס בציור זה על 4 מחושי אינפרא-אדום אשר אמורים לכסות מעטפת של 360 מעלות סביב הטיל. גם הרב"ת הא"א בציור זה אינו מגומבל ולכן אינו תומך ביירוט טילים. עפ"י התיאור הרשמי של חץ-2 יושמו בו רק 2 חלונות א"א (ר' המשולשים האדומים בציור התחתון) ולכן על החץ לגלגל עצמו כדי להביא את אחד משני חלונות הצד האלה לכיוון המטרה במקרה שהמטרה נמצאת בחצי הבלתי מכוסה של העולם. הבעיה היא שהחץ-2 לא יודע לאן לגלגל את עצמו כי אין לו ניווט ביניים קרקעי שיגיד לו איפה המטרה בצירי הגוף שלו. וגם אם היה לו ידע כזה, סביר מאוד שאם במהלך המרדף המטרה הייתה בורחת מחלון העקיבה, לחץ-2 כבר לא היה צ'אנס לרכוש אותה עוד פעם בגלל תקציב הזמנים הצפוף של מרדפים לטיפול החץ-2. יתר על כן, בכל פעם שהחץ-2 מאבד את המטרה, גדלה שגיאת הדייוורט (Divert) ביחס למטרה שעליו לתקן כדי לפגוע בה. עם כושר התמרון האפסי של חץ-2 ההסתברות שיצליח גם בזה היא אפסית. אה, וכן - לחץ-2 אין את הרב"ת המכ"מי המתואר בפטנט המצ"ב, כך שמלכתחילה אין לו סיכוי לרכוש מטרות בהנתן שאין לו ניווט ביניים קרקעי, שלדעתי אין לו. ועוד הערונת - לדעתי הרב"ת הא"א של חץ-2 אינו מגומבל - עוד סיבה חזקה להיותו נטול יכולת ליירט טילים.84.109.13.67 84.109.13.67 19:27, 16 במאי 2017 (IDT)
- עולות כאן שאלות אחדות: האם אתה יחיד במדינה שמבין בטילי יירוט? האם אתה היחיד שביטחון המדינה חשוב לו?
- ועוד שאלה: מדוע אתה סבור שוויקיפדיה היא המקום לשטוח בו את טענותיך? דוד שי - שיחה 20:06, 16 במאי 2017 (IDT)
ברמה שלי לא רק במדינה וכדאי שתציץ בדף עלי בויקיפדיה (מרדכי שפר) שלא אני כתבתי, או יזמתי את כתיבתו, או מכיר את כותבו. המקום העיקרי שבו אני שוטח את טענותיי בממוצע אחת ליום הוא דף הפייסבוק שלי (מוטי שפר) ואתה מוזמן לקרוא אותו בכל עת, למרות שתגובותיך הן אד הומינם טהור ללא כל ערך אינפורמטיבי ואם תעשה זאת על קירי תועף משם מיידית. ההערות המנומקות שלי לגבי חוסר היכולת של מיירטיי הטילים כחולבן ליירט טילים נמצאות כעת בהכנסה להצגה תמציתית בויקיפדיה כדי לאזן את המידע הכתוב שם ע"י יצרני הטילים שכמעט כולו איננו נכון והכי חשוב - מסתיר את העובדה שהם לא עובדים.84.109.13.67 01:46, 17 במאי 2017 (IDT)
- אתה אולי צודק - אך זהו מחקר מקורי - ראה - ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה. אם תרצה שזה יכנס - תצטרך לנפק פרסום חיצוני (העשוי לצטט אותך) במקור אמין - ואז נוכל להתייחס אל המקור החיצוני ולשלבו פנימה במשקל הראוי. ויקיפידה איננה פלטפורמה למחקר מקורי ואף לא מתעסקת יותר מדי עם מקורות ראשוניים. אציין עוד שמעבר לויכוח האקדמי שיעילות מערכת שכזו בסוף נבחנת בתנאי אמת - ויכוחים אקדמיים לכאן ולכאן יש לרוב - עד למבחן הראשון תחת מטחים משמעותיים.
אתה צודק ור' תשובתי לכך באתר קלע דוד.84.109.13.67 17:47, 17 במאי 2017 (IDT)
Icewhiz - שיחה 13:06, 17 במאי 2017 (IDT)
- מרדכי, תודה על הדברים. לדעתי אפשר להכניסם בצורה מתומצתת בפרק 'יעילות' בתוספת הערות שוליים למקורות. אתה מוזמן לעשות זאת ונשמח לעזור. המלצתי לך היא להוסיף כמה שיותר מקורות חיצוניים כדי לבסס את הדברים באפן עובדתי. אבנר - שיחה 18:54, 17 במאי 2017 (IDT)
(משפר) רוב תודות אבנר - אראה מה אוכל לעשות בכיוון שהצעת.84.109.13.67 18:16, 18 במאי 2017 (IDT)
- אני שמח לשמוע. אני מציע לך לפתוח חשבון בויקיפדיה. יש לכך יתרונות רבים. אבנר - שיחה 13:49, 19 במאי 2017 (IDT)
מ.שפר 2020 - לגבי הסימוכין החסרים - בניתוחי על ביצועי חץ-2 אני מתבסס על פטנט US 8,575,527 מה-5 לנובמבר 2013 - במקור של חב' לוקהיד. זכויות הפטנט הזה נרכשו ע"י תע"א כבסיס לראש הביות של חץ-2. מפטנט זה עולה במפורש כי רב"ת חץ-2 אינו מיוצב אינרציאלית בהיותו דפון בקשיחות לגוף רכב ההרג. רב"ת בלתי מיוצב אינו יכול לשמש כבסיס ליירוט גופים מהירים (אלפי עד עשרות אלפי קמ"ש) כאיומי הייחוס של חץ-2 ועל כן לוקהיד נפטרה ממנו בשמחה. סיבה נוספת לאי היכולת של חץ-2 ליירט טילים היא היעדר התקשורת בינו לבין הקרקע. טיל אלקטרואופטי הממריא אנכית עם רב"ת מכוסה, חייב ניווט ביניים קרקעי (נב"מ) כדי שיוכל לרכוש את המטרה.
בשני נסיונות היירוט המבצעיים של חץ-2 ב-2017 וב-2018 הוא שוגר נגד טק"קים איראניים שנחתו ללא יירוט בקו הרוחב אירביד - זכרון-יעקב. במקרה הראשון החץ-2 השמיד עצמו בנוהל מעל צומת נחשונים בטווח של 40 ק"מ מנק. השיגור שלו בטל-שחר ויותר מ-100 ק"מ ממקום נחיתת הטק"ק. במקרה השני החץ-2 שוגר מעין-שמר והשמיד עצמו ללא יירוט המטרה בטווח של כ-40 ק"מ מהמשגר. מכאן גם עולה שטווח הפעולה של חץ-2 הוא 40 ק"מ ולא 150 ק"מ.
בניתוחי על ביצועי חץ-3 אני מסתמך על פטנט US 7,791,006 מספטמבר 2010, של יוסף חסון וגליה גולדנר מתע"א. בפטנט זה רואים כי ראש הביות של חץ-3 לא מיוצב אינרציאלית בגלגול ורכב ההרג שלו לא מבוקר בגלגול. בתנאים אלה לא מתאפשר ניווט ביניים קרקעי ורכישת המטרה ע"י ראש הביות ולא מתאפשר יירוט מטרות הייחוס של חץ-3 שמהירויותיהן עשרות אלפי קמ"ש. סיבה נוספת לאי היכולת של חץ-3 ליירט טילים היא היעדר התקשורת בינו לבין הקרקע. טיל אלקטרואופטי הממריא אנכית עם רב"ת מכוסה, חייב ניווט ביניים קרקעי (נב"מ) כדי שיוכל לרכוש את המטרה.
ברשותכם האדיבה, בהזדמנות זאת אני מוחה נמרצות על אופי התגובות של אנשים כדוד שי באתר הנוכחי ואחד הקורא לעצמו גילגמש בדף על כיפת ברזל. זהו אד-הומינם טהור ללא שום התייחסות לגוף העניין. ―84.109.13.67 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- האם יש לך אסמכתא לקיומם של "שני נסיונות היירוט המבצעיים" שאתה מתאר? דוד שי - שיחה 06:39, 24 בפברואר 2020 (IST)
משוב מ-1 בנובמבר 2023
[עריכת קוד מקור]טיל החץ פותח במפעל מלמ של התעשייה האווירית. האיש שעומד מאחורי רעיון החץ ('טיל נגד טילים) הוא דב רביב שעמד בראש מפעל מלמ והוא שפיתח את רעיון טיל החץ והוא אבי החץ. משום מה, שמו לא מוזכר אצלכם אפילו כערך. דב רביב ראוי לפרס ישראל על כך ואפילו יותר. בזכות אבי טיל החץ 'דב רביב יש לנו גם את כיפת ברזל וקלע דוד המבוססות על אותו רעיון שפיתח דב רביב. אל לנו לשכוח את האיש, בזכותו מדינת ישראל מוגנת היום בכל שכבות הגובה. 2A02:14F:177:A1F9:0:0:A885:7F22 10:44, 1 בנובמבר 2023 (IST)
משוב מ-1 בנובמבר 2023
[עריכת קוד מקור]טיל החץ פותח במפעל מלמ של התעשייה האווירית. האיש שעומד מאחורי רעיון החץ ('טיל נגד טילים) הוא דב רביב שעמד בראש מפעל מלמ והוא שפיתח את רעיון טיל החץ והוא אבי החץ. משום מה, שמו לא מוזכר אצלכם אפילו כערך. דב רביב ראוי לפרס ישראל על כך ואפילו יותר. בזכות אבי טיל החץ 'דב רביב יש לנו גם את כיפת ברזל וקלע דוד המבוססות על אותו רעיון שפיתח דב רביב. אל לנו לשכוח את האיש, בזכותו מדינת ישראל מוגנת היום בכל שכבות הגובה. 2A02:14F:177:A1F9:0:0:A885:7F22 10:50, 1 בנובמבר 2023 (IST)
- תודה על הצפת העניין. הוספתי לערך. ראה פסקת יעילות. ירונש • שיחה 16:51, 1 בנובמבר 2023 (IST)